בוררות כשיטה אחת ליישוב סכסוך
כשאדם, אשר אינו בעל רקע משפטי, שומע על הליך בוררות, סביר למדי להניח, כי במוחו עולות שתי סיטואציות אפשריות, אשר אף לא אחת מהם הינה המצב הקיים. הסיטואציה האינטואיטיבית הראשונה היא דמותו של אותו בורר המיישב סכסוכים בין עבריינים וכנופיות והשנייה לוקחת את הדמיון אל בית המשפט, בו יושב שופט חמור סבר, אשר דן בסכסוך הקיים על פי כללי הדיון הנקוטים כיום בבתי המשפט.
המציאות שונה לגמרי, ובפועל, ישנם אנשים רבים (לא בהכרח אותו שופט או אותו בורר של העולם התחתון) אשר, על פי דין, יכולים למלא את מקום הבורר בהליך. אף כללי הדיון בהליכי בוררות יכולים להיות דומים לאלה הנהוגים בבתי המשפט, אבל יכולים גם שלא להיות דומים להם. התבלבלתם? תכף נעשה סדר בדברים.
מהי בוררות ומדוע היא עדיפה על הליכים משפטיים “רגילים”?
בוררות נחשבת לשיטה אפשרית וחלופית ליישובם של סכסוכים. בשיטה זו, מסכימים הצדדים במחלוקת לשטוח את טענותיהם ולהציג את עמדותיהם בפני בורר או בוררים (כבמקרים של בוררות זבל”א – זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) ניטראליים, על מנת להגיע להכרעה בסכסוך בדרך מהירה, זולה, דיסקרטית ויעילה. היתרון הבולט הראשון של הליכי בוררות על ההליכים הרגילים הוא משך הזמן הקצר הנדרש מפתיחת ההליך ועד לסיומו, השלב בו את הצדדים לדרכם עם הכרעה. יתרון בולט נוסף טמון בכך כי באפשרות הצדדים המתדיינים לתחום את גבולות סמכותו של הבורר, ואף לקבוע האם יהיה עליו לנמק את הכרעתו לאחר שניתנה. יתרון נוסף להליכי הבוררות הוא הדיסקרטיות שמלווה אותם – בניגוד להליכים בבתי המשפט (שבהם ברירת המחדל היא פומביות הדיון ופסק הדין), הליכי הבוררות מתנהלים ללא פרסום, ובמקרים בהם לא תינתן הסכמתם של הצדדים הנוגעים בדבר, לא יופיע כל פרסום שהוא, לא הנוגע לקיומם של ההליכים או הדיונים עצמם ולא הנוגע לטיבה של הכרעת הבורר. היתרון הבולט האחרון של הליכי בוררות על ההליכים המשפטיים הוא גמישות זהותו של הבורר – כל אדם יכול לשמש כבורר בהליכים, והוא אינו חייב להגיע מתחום העיסוק במשפט.
היכן משיקים הליכי בוררות למערכת המשפט?
מאחר ומדובר בבוררות, שהיא הליך שבסיסו בהסכמת הצדדים, הכרעתו של הבורר דינה כדין פסק דין שניתן בבית משפט והוא מחייב את הצדדים בקיומה.
מה דינו של סעיף בוררות בהסכם אשר הצדדים או צד להסכם מבקש לבטלו בעקבות הפרתו?
בתי המשפט קבעו את “כלל העפרון הכחול”, לפיו תניית בוררות או סעיף בוררות המופיעה בתוך הסכם הינה מעין “הסכם בוררות” אוטונומי, עצמאי, אשר גם אם כל ההסכם בטל, סעיף הבוררות נותר בתוקף.
ניתן פסק הבורר. מה קורה עכשיו?
הצד הזוכה רשאי לאכוף את פסק הבורר על הצד שהפסיד, באמצעות הגשת בקשה לאישור פסק הבורר, ולאחריו ניתן יהיה להפעילו בהוצאה לפועל.
פסיקתו של בורר אינה ניתנת לערעור רגיל אלא מתבצעת בכפוף לחוק הבוררות, תשכ”ח-1968, ולתנאי הסכם בוררות שעליו חתומים הצדדים. הצד אשר הפסיד בהליך רשאי יהיה להגיש לבית משפט בקשה לביטולו של הפסק, תוך פרק זמן של 45 ימים מקבלתו (ימי פגרה באים במניין הימים). הבקשה לביטול הפסק לא תתייחס לתוכנו ובית המשפט ידון בבקשה לביטול אך ורק מבחינת קיומן של עילות המצדיקות את ביטולו, כפי שמפורט בסע’ 24 לחוק הבוררות.
