ביטול פסק בוררות – להיכן מוגש ומה סיכוייו
בוררות מהווה כיום אלטרנטיבה יעילה להליכים משפטיים, אשר באמצעותה ניתן להגיע תוך פרק זמן קצר בהרבה לפתרון יעיל והוגן לכל הצדדים. מעצם מהותה, בוררות יכולה להתקיים רק כאשר קיימת הסכמת שני הצדדים להעברת ההכרעה בסכסוך לבורר. מנקודת הזמן שבה נחתם הסכם הבוררות, מחויבים הצדדים לקבל את שפסק הבורר, ודין פסק בורר זה כדין פסק דין הניתן בבית משפט. על פסק הבורר, הניתן לאחר בחינה מדוקדקת של הסוגיה, ניתן לערער רק מול בית המשפט, וזאת, בהתאם לתנאי הסכם הבוררות עליו חתמו הצדדים בטרם תחילתו של ההליך ועל פי תקנות חוק הבוררות.
האם ניתן לבקש לבטל חלק מפסק הבוררות?
כשם שניתן לערער על חלק מהקביעות המופיעות בפסק דין, ולא חייבים לערער על כל הקביעות בו, כך גם אפשר לבקש לבטל חלק מפסק בוררות, ולא לבטל את כולו.
חשוב לציין, כי מגמת בתי המשפט היא שלא לבטל – לא ביטול מלא ולא ביטול חלקי – של פסקי הבוררות, אם כי ישנם מקרים יוצאים מן הכלל שבהם בית המשפט אכן מצא לנכון להתערב ולבטלם (למשל בעניין פרשת אלי ארוך). אך נשוב ונדגיש, כי אלה מקרים בודדים ונדירים.
פסק בוררות שלא בוטל – מקבל את אישור בית המשפט, וניתן להגישו ללשכת ההוצאה לפועל.
פסק דין שפורסם לאחרונה בסוגיה זו של ביטול חלקי
בתיק הפ”ב 6074-08-18 (שמואל סולומון נ’ גיל אופיר ואח’) נדונה בקשה להורות על ביטול חלקי של פסק הבוררות, שניתן בתאריך 20.6.2018 ע”י הבוררת עו”ד איריס אדרי.
רקע
סכסוך בין בעלי המניות בחברת בראבו 4 ניהול אירועים בע”מ, אשר את הקמתה יזמו המבקש והמשיבים. כל אחד מהצדדים כיהן כדירקטור בחברה ואחזקות במניותיה הייתה זהה (25% מהון מניותיה).
המבקש כיהן כמנכ”ל החברה והמשיבים, מצידם, הזרימו את הכספים הנדרשים למימון הקמת החברה ולניהולה. כל הפרטים הללו עוגנו בהסכם מייסדים מתאריך 14.8.2011, עליו חתמו המבקש והמשיבים.
עקב קריסתה של החברה, הוחלט ע”י בעלי המניות למכור את פעילותה של החברה ולהיכנס להליכי פירוק מרצון. חילוקי הדעות שהתגלעו ביניהם (כתוצאה ממצב החברה ומההחלטה על הפירוק), הביאו את הצדדים להליך בוררות, בהתאם לתניית הבוררות אשר בסעיף 15 בהסכם המייסדים – “מוסכם על הצדדים כי כל מחלוקת, אשר תתגלע בינם תוכרע בהסכמה הדדית, היה ולא יגיעו להסכמה יובא הסכסוך להכרעת בורר דן יחיד… הבורר יהיה פטור מהוראות סדר הדין ודיני הראיות אולם ינמק את פסקו”.
פסק הבוררות שניתן על ידי הבוררת נסב סביב התביעות ההדדיות שבין הצדדים – המשיבים נגד המבקש ותביעה שכנגד – המבקש נגד המשיבים.
לשם ההכרעה בסוגיות הנוגעות לאחריות לקריסתה של החברה ולנזקים אשר נגרמו לחברה ולצדדים כתוצאה מכך, עלתה שאלת פרשנותו של הסכם המייסדים, לרבות נסיבות חתימה מחודשת עליו, בחודש אוגוסט 2013, כשנתיים לאחר חתימת הסכם המייסדים המקורי. המחלוקת בבוררות התמקדה בפרשנות לסעיף 6 בהסכם שכותרתו “מימון”.
בפסק הבוררות צוינה התרשמותה של הבוררת כי סעיף 6.2 בהסכם המייסדים (שלשונו “למען הסר ספק, מוסכם כי אם ובמידה שהחברה תפסיק את פעילותה מכל סיבה שהיא ותסיים את פעילותה בהפסד, אזי יחולק ההפסד בחלקים שווים בין כל השותפים וכל שותף יהיה אחראי ל – 25% מן ההפסד…”) לא היה קיים בהסכם המקורי, והוספתו להסכם נעשתה בשעה שהיה ברור כי החברה נמצאת בקשיים. מאחר והמשיבים העמידו הלוואת בעלים בסך כולל של 1.9 מיליון ₪, חויב המבקש לשלם למשיבים 25% מהסכום האמור ולשפות את המשיבים בסכומים נוספים שפורטו בפסק הבוררות – 25% מכל סכומי החיוב.
הבקשה לביטול חלקי של פסק הבוררת
בהפ”ב 6074-08-18 עתר המבקש לביטולו החלקי של פסק הבוררות, כשהוא ממקד את בקשתו בביטול הקביעות בסעיף 65 בפסק הבוררות, הסעיף הקובע כי החתימה המחודשת על ההסכם נעשתה מתוך ההבנה הברורה כי פניה של החברה להפסקת פעילותה ופירוקה. לטענתו, זוהי הקביעה אשר סללה את הדרך לחיובים שהוטלו עליו בפסק הבוררות, וכי ביטולה יבטל את חיוביו כלפי המשיבים.
לטענת המבקש, האמור בסעיף זה בפסק הבוררות אינו מבוסס על המחלוקת שהובאה להכרעתה של הבוררת, אלא יוזמה של הבוררת, אשר נולדה אך ורק במסגרת כתיבת פסק הבוררות. לשיטתו, קביעה זו גורמת לעיוות דין חמור ומהווה עילה לביטול חלקי של פסק הבוררות מכוח סעיף 24(3) (“הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות”), (4) (“לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו”), (9) (“תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור”) ו- (10) (“עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד”) לחוק הבוררות התשכ”ח – 1968.
פסק הדין
בית המשפט קבע כי טענותיו של המבקש הן טענות ערעוריות אשר מופנות מרביתן כנגד הקביעות העובדתיות הקיימות בפסק הבוררות, וכי אין בהן כדי להקים עילה לביטולו של הפסק שניתן, וכי פסק הבוררות אינו מקים את העילות לביטולו. משכך, דחה בית המשפט את העתירה לביטול פסק הבוררות, אישר אותו ונתן לו תוקף של פסק דין.
